עגלת קניות
סל הקניות שלך ריק
גיל ההתבגרות הוא תקופת מעבר בין ילדות לבגרות, מעבר מאימפולסיביות למודעות אישית וחברתית. תקופה זו חשובה במיוחד להתפתחות החשיבה הביקורתית והיכולת של אדם להיכנס לנעליו של אחר ולהבין את נקודת מבטו. גיל ההתבגרות מתרחש כיום מוקדם יותר מבעבר. המתבגרים עוברים מוקדם יותר את התהליכים הקוגניטיביים, הנפשיים, הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים.
התפקיד החשוב של גיל ההתבגרות הוא להפוך את הנער/ה לישות אוטונומית, בעלת צרכים ורצונות משלה, דעות והשקפת עולם ייחודית משלה. הנערים צריכים למרוד בכל, על מנת להבין מי הם ומה הם. הם חווים חוסר שליטה מכל השינויים שהם עוברים. כתוצאה מהניתוק הפסיכולוגי (הם "בועטים" במשפחה) הם חווים בדידות, ולכן יש חשיבות רבה לקבוצת השווים, בני גילם, בה הם חשים שמבינים אותם הכי טוב.
המתבגרים חשים את "תוגת הנעורים". קשה להיות מתבגר, תחושות מלנכוליה ועצבות מאפיינות תקופה זו. המתבגרים מרבים לקחת סיכונים, כושר השיפוט שלהם דל, הם חשופים יותר לסמים ולאלכוהול, חשופים לאלימות אקטיבית ופאסיבית, מתנגדים כמעט לכל היגד של עולם המבוגרים- ממקום של ניתוק.
למה זקוקים המתבגרים?
א. בחירה- לתת להם את זכות הבחירה ולהתחשב בדעותיהם.
ב. אחריות- לעודד אותם לקחת אחריות בתחומים שונים.
ג. עצמאות- לתת להם להתנסות בפעולות שונות באופן עצמאי.
ד. שליטה- בשל העובדה שהם חווים חוסר שליטה כתוצאה מכל השינויים שהם עוברים, חשוב שתהיה להם שליטה על דברים ספציפיים בחייהם.
בשל תחושת אובדן השליטה, הם מחפשים במה יוכלו לשלוט: סמים, אוכל, מאבקי כח וכו'. בתקופת הילדות ההורים מלמדים ומחדירים בילדיהם ערכים רבים. בתקופת ההתבגרות הנערים בודקים שוב ושוב ערכים אלו ומנערים מעל עצמם את כל מה שהטמענו בעמל רב. לאחר סיום תקופה זו, הילדים "חוזרים אל ההורים".
אז מה תפקידכם, ההורים, בתקופה זו?
א. בסביבות גיל בר/בת המצווה חשוב לדבר עם הנערים על השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בגופם, להבהיר את ה"אני מאמין" שלכם על חברות, זוגיות, מה חשוב ומשמעותי לפני קיום יחסי מין.
ב. לדעת ולהבין שאין לכם יותר שליטה על ילדכם, אלא רק השפעה.
ג. לזכור מה טוב לנער/ה בטווח הרחוק (הם אינם רואים עתה לטווח הרחוק).
ד. לא לפחד להיות נוקשים בדברים משמעותיים עבורכם שיושבים על ערכים שאתם מאמינים בהם.
ה. לבחור את "המלחמות" שלכם מתוך שיקול דעת (יש דברים שאפשר ורצוי לוותר עליהם לא מתוך כניעה).
ו. זכרו שאתם המבוגר האחראי! תפקידכם לספק רשת בטחון לילדכם.
מהן הדרכים המעשיות לצלוח תקופה זו בשלום?
א. לא לוותר על הערכים החשובים לכם! נחישות ועקביות חשובים על מנת לעשות זאת.
ב. לעודד על הדרך או המעשה.
ג. לתת אחריות- תפקידים בבית.
ד. לשתף ולהתייעץ- עם ילדיכם, לתת להם תחושה שאתם סומכים על דעתם.
ה. להתייחס בכבוד ובאמפתיה למה שעובר עליהם. הם באמת עוברים תקופה קשה!
ו. להרבות בגילויי אהבה.
אל דאגה, זו אמנם תקופה קשה, אבל גם היא חולפת ... ואז תקבלו את ילדכם/ילדתכם בחזרה!
פייסבוק: מיכל קליין-נגר- ייעוץ משפחתי והדרכת הורים