עגלת קניות
סל הקניות שלך ריק
מפניניה של בתי, בת השנתיים וחודשיים:
"אמא, תקשיבי. את לא מקשיבה לי! אני רוצה לספר לך סיפור."
"זה לא של אמא, זה לא של אבא, זה לא של גיא, זה ראאאאק (רק) של יערה."
"לבד, לבד, אני רוצה ללבוש לבד את החולצה."
"חלמתי בלילה על הפיל הכחול."
"אמא, אני אוהבת אותך. את אוהבת אותי?"
"אבל לא נתתי נשיקה לאבא..."
"לא רוצה, אני לא חייבת!"
"יש לי פיפי. סתם... אני צוחקת."
מגיעים בבוקר לגן-
אני: "יערה, במה תרצי לשחק: בפינת קוביות, במטבח, לבנות בלגו? מה את בוחרת?"
יערה: "אני בוחרת את אמא."
קשה להאמין שרק לפני כשנתיים נולדה, וכבר מתנהלת כמו אדם קטן, יודעת בדיוק מה היא רוצה ומבטאת זאת באופן ברור וחד משמעי.
סביבות גיל שנה וחצי ועד גילאי 4-5 מתרחשת תקופת המרד הראשון של הילד בהוריו. הילד מפתח יכולות עצמאיות במטרה לחיזוק הנפרדות הרגשית מהוריו. זהו שלב התפתחותי חשוב מאד במעבר מהיותו פעוט להיותו ילד. מבחינה פיסית, בשלב זה הפעוט כבר הולך לבד (במרבית המקרים), מתנסה באכילה עצמאית, מתנסה בחיפוש ובחקר עצמים קופץ ומטפס בכוחות עצמו. מבחינה רגשית, הפעוט מרגיש שיש לו רצונות משלו, מסרב- "לא רוצה", מחליט מה הוא רוצה, מייחס שייכות לחפצים- "זה שלי", נהנה מזכות הבחירה.
לצד למידה של מיומנויות רבות חדשות, הן מוטוריות, הן שפתיות והן רגשיות והתנהגותיות, מאופיינת תקופה זו גם בבדיקת גבולות, חוסר רצון לשתף פעולה- הצורך לעשות את ההיפך ממה שמבקשים, הרצון להראות ולהוכיח שיש לילד רצונות משלו, מצבי רוח משתנים, התקפי זעם, השתטחויות על הרצפה, אגרסיביות רבה, התעקשות על דברים קטנים שנראים חסרי חשיבות. בתקופה זו גם הביטויים הרגשיים מוקצנים: המון בכי, סערת רגשות, בלבול, זריקת חפצים, נשיכות, פחדים, תסכול, חלומות מפחידים, התבכיינות, פינוק יתר ועוד.
לעיתים בתקופה זו של הילד גדלה המשפחה ונולד לו אח/ות. שינוי זה גורם לרוב לרגרסיה בגמילה, בפעולות שכבר עשה באופן עצמאי, הקצנה של התנהגויות, קנאה. מטרת הפעוט בתקופה זו היא לפתח נפרדות רגשית מהוריו, להרגיש בעל יכולת כישות עצמאית, לבנות את ה"עצמי" שלו. הדרך שלו לעשות זאת היא באמצעות ה"מרד". כך הוא בונה את עצמו ומבין מי הוא.
אז מה תפקידכם, ההורים, בשלב זה?
עליכם לבחור אילו תחומים הם קווים אדומים מבחינתכם, בהם אינכם מאפשרים בחירה, כמו: בטיחות, היגיינה, סדר יום וכו' ובאילו תחומים תאפשרו בחירה. חשוב לאפשר בחירה על מנת ללמד את הילדים לקחת החלטות, לפתח עצמאות, לתת להם תחושה שמתחשבים בדעתם, שמקשיבים להם, שהם נראים וראויים, שסומכים עליהם.
חשוב לזכור כי זהו שלב התפתחותי חשוב מאד בבניית ה"עצמי" של הילד. כל הילדים עוברים שלב זה, וככל שאתם, ההורים, תהיו מודעים למשמעות השלב וחשיבותו ותשתפו פעולה באמצעות שימת גבולות ברורים מצד אחד, ומתן בחירה ועצמאות מצד השני, כך תקופת זו תחלוף ביתר קלות.
פייסבוק: מיכל קליין-נגר- ייעוץ משפחתי והדרכת הורים